מה זה מערכת סולארית מנותקת רשת
מערכת מנותקת רשת, או Off-Grid, היא מערכת סולארית שאינה מחוברת לרשת החשמל של חברת החשמל. כל מה שהיא מייצרת נאגר בסוללות ונצרך באתר עצמו, ואם הסוללות ריקות והשמש לא זורחת אין חשמל. זה ההבדל המרכזי ממערכת מחוברת, שמזרימה עודפים לרשת ושואבת ממנה כשאין ייצור. דניאל מלכה מ-DM Solar מתחיל כל שיחה על הנושא מהשאלה אם באמת אי אפשר להתחבר לרשת. בפועל זה אומר שכל קילוואט-שעה שהבית או המשק צורכים חייב להיות מיוצר או מאוחסן מראש, ולכן התכנון מתחיל מהצריכה ולא מהפאנלים.
למי מערכת Off-Grid מתאימה בישראל
מערכת כזו מתאימה בעיקר למקומות שבהם חיבור לרשת אינו זמין או שעלות החיבור גבוהה מדי: בקתה בשטח פתוח, מגורי סוף שבוע בנחל, משק חקלאי מרוחק, חלקה עם בור מים או מחסן כלים. היא פחות מתאימה לבית רגיל במושב או בעיר, שם חיבור לרשת עם אגירה נותן גיבוי טוב יותר בעלות נמוכה יותר. לפני כל החלטה כדאי לברר מול חברת החשמל מה האפשרות והעלות של חיבור בפועל.
הרכיבים של מערכת מנותקת רשת
מערכת Off-Grid מורכבת מארבעה חלקים עיקריים: פאנלים סולאריים שמייצרים חשמל ישר, בקר טעינה שמנהל את הזרם אל הסוללות, מצבר סוללות שאוגר אנרגיה לשעות החושך, וממיר שהופך את זרם הסוללה לזרם חילופין ביתי. כל חלק נבחר בהתאם לשאר, ולכן אי אפשר לתכנן אותם בנפרד. תת-תכנון של רכיב אחד מורגש מיד בכל המערכת, בדרך כלל בלילה או בחורף. כדאי לבקש שההצעה תפרט כל רכיב בנפרד עם הספק, כדי שאפשר יהיה להשוות בין הצעות ולוודא שהחלקים תואמים זה לזה.
\n למה אין כאן מונה דו-כיווני ומסלול ירוק
מסלול ירוק, מונה דו-כיווני וחשבון ייצור שייכים למערכות שמחוברות לרשת ומוכרות לה חשמל. במערכת מנותקת אין מכירת עודפים ואין החזר כספי על הייצור, והחיסכון הוא פשוט שלא משלמים על חיבור ועל צריכת חשמל מהרשת. מי שרוצה להבין את ההבדל יכול לקרוא את המדריך על חיבור לרשת ומונה דו-כיווני. כאן ההחלטה היא על עצמאות, לא על הכנסה.
רשימת צרכנים וחישוב צריכה יומית
השלב הראשון בכל תכנון הוא רשימה כתובה של כל מכשיר שיחובר: תאורה, מקרר, משאבה, מטען, מחשב ומזגן אם יש. לכל מכשיר רושמים את ההספק מהמדבקה ואת מספר השעות ביום שבהן הוא פועל, ומכפילים. סכום התוצאות הוא הצריכה היומית בקילוואט-שעה, והיא הבסיס לגודל הפאנלים והסוללות. תכנון בלי רשימה כזו הוא ניחוש, והוא נגמר בדרך כלל בסוללה ריקה באמצע הלילה. מי שמוסיף מכשיר אחרי ההתקנה צריך לעדכן את החישוב, ולא להניח שהמערכת תתמודד עם עוד עומס בלי בדיקה.
עומסי שיא והפעלת מנועים
לא רק הצריכה היומית קובעת, אלא גם העומס הרגעי. מנוע של משאבה, מדחס של מקרר או מזגן דורשים בזמן ההתנעה זרם גבוה פי כמה מהזרם הרגיל, והממיר חייב לעמוד בו. ממיר שנבחר לפי ההספק הממוצע בלבד ייכבה בכל התנעה. לכן רושמים ליד כל מנוע את הספק ההתנעה, ובודקים בגיליון הנתונים של הממיר שהוא מגדיר יכולת עומס שיא לפרק זמן קצר.
כמה פאנלים צריך לאתר מנותק
גודל מערך הפאנלים נקבע לפי הצריכה היומית ולפי שעות השמש האפקטיביות באתר. במערכת מנותקת מתכננים לפי החודש החלש בשנה, בדרך כלל דצמבר או ינואר, ולא לפי הקיץ, אחרת המערכת תישאר בלי חשמל בחורף. בנוסף מוסיפים מרווח לאובדן בכבלים, בממיר ובטעינת הסוללה. את סוגי הפאנלים השונים מסביר מדריך סוגי הפאנלים.
גודל הסוללה וימי אוטונומיה
ימי אוטונומיה הם מספר הימים שבהם המערכת צריכה לעבוד על הסוללה בלבד, בלי ייצור משמעותי, למשל בתקופה מעוננת. ככל שהאתר חשוב יותר, מתכננים יותר ימים, והסוללה גדלה ומתייקרת בהתאם. בבקתת סוף שבוע אפשר להסתפק בפחות, ובמשק שבו מקרר או בעלי חיים תלויים בחשמל כדאי לתכנן יותר. כדאי גם לא לרוקן את הסוללה עד הסוף, כי פריקה עמוקה חוזרת מקצרת את חייה. כשמחשבים, מכפילים את הצריכה היומית במספר ימי האוטונומיה, ומוסיפים מרווח לאובדן בממיר ובכבלים.
\n סוגי סוללות: עופרת-חומצה מול ליתיום
שתי משפחות הסוללות הנפוצות הן עופרת-חומצה וליתיום. סוללות עופרת-חומצה זולות יותר ברכישה, אבל כבדות, תופסות מקום ומומלץ לא לפרוק אותן לעומק. סוללות ליתיום יקרות יותר ברכישה, קלות יותר ומתאימות יותר לפריקה עמוקה. הבחירה תלויה בתקציב, במקום ובתדירות השימוש. מידע כללי על אגירה יש במדריך האגירה, והמחיר נקבע בהצעה כתובה.
ממיר Off-Grid או ממיר היברידי
ממיר Off-Grid יוצר רשת חשמל עצמאית באתר ואינו תלוי ברשת חיצונית, בניגוד לממיר מחובר רשת שנכבה כשהרשת נופלת. ממיר היברידי יכול לעבוד בשני המצבים, ומתאים למי שמתכנן חיבור לרשת בעתיד. חשוב לבדוק שהממיר מייצר גל סינוס נקי אם מחברים ציוד רגיש, ושההספק הרציף והשיא מתאימים לרשימת הצרכנים. על ההבדל בין סוגי הממירים אפשר לקרוא במדריך הממיר ההיברידי.
בקר טעינה MPPT
בקר הטעינה הוא שומר הסוללה: הוא מגביל את מתח הטעינה ומונע טעינת יתר. בקר מסוג MPPT מתאים את המתח של הפאנלים למתח הסוללה ומוציא יותר אנרגיה מאותם פאנלים, במיוחד בבוקר, בחורף ובעננות חלקית. לכן הוא משתלם לרוב במערכות שאינן קטנות במיוחד. חשוב לבחור בקר שמתאים לסוג הסוללה שנבחרה, כי לליתיום ולעופרת-חומצה יש פרופילי טעינה שונים. בקר זול ללא הגנות עלול להזיק לסוללה יקרה, ולכן בוחרים אותו יחד עם הסוללה ולא בנפרד.
גנרטור גיבוי כמקור משלים
בחלק מהאתרים משלבים גנרטור שנדלק רק כשהסוללה נמוכה אחרי כמה ימים של עננות. זה מאפשר לבנות מערכת סולארית קטנה וזולה יותר, במקום לתכנן סוללה ענקית לתרחיש נדיר. החיסרון הוא דלק, רעש, תחזוקה והצורך בהתנעה אוטומטית. כדאי להחליט מראש אם הגנרטור הוא מוצא אחרון או חלק קבוע מהתכנון, ולוודא שחיבורו ללוח נעשה על ידי חשמלאי מוסמך. בבקתה שנמצאת רחוק מכביש, גם אספקת הדלק והגעה לתחזוקה הופכות לשיקול ממשי.
התקנת הפאנלים בשטח פתוח
באתר בלי גג מתאים מקובל להתקין את הפאנלים על מסגרת קרקע או על עמודים. הפאנלים פונים בדרך כלל דרומה, בזווית שנבחרת לפי העונה החשובה לאתר, ובמערכת מנותקת לרוב לפי החורף. חשוב להרחיק צל של עצים, סלעים או מבנים, כי צל חלקי מוריד את הייצור של מחרוזת שלמה. את שיקולי הקרקע והעוגנים מפרט המדריך על מערכת סולארית קרקעית במושב.
\n חום ואבק בנגב ובערבה
בנגב החום בקיץ והאבק משפיעים על המערכת בשתי דרכים: פאנלים חמים מייצרים פחות מההספק הנקוב, וסוללות מתבלות מהר יותר בטמפרטורה גבוהה. לכן מציבים את הסוללות בחדר מאוורר או בצל, ולא בשמש ישירה. אבק שנאסף על הפאנלים מוריד את הייצור ודורש ניקוי תקופתי. באזור באר שבע והנגב אפשר להיעזר בשירותי DM Solar בנגב. בערבה ובנגב סופות אבק פתאומיות יכולות לכסות את הפאנלים ביום אחד, ולכן כדאי לתכנן גישה נוחה למים ולניקוי.
חורף ועננות בגליל ובאזור ירושלים
בגליל ובאזור ירושלים החורף קר, גשום ומעונן יותר, והייצור נמוך. במערכת מנותקת זו התקופה הקריטית, ולכן הסוללה והפאנלים מתוכננים לפיה. קור מועיל לפאנלים אבל מקטין את היכולת הזמינה של הסוללה, בעיקר בעופרת-חומצה. באתרי הרים עלולים להיות גם שלג וברד, ולכן עוגנים את המסגרת היטב ובוחרים זווית שמאפשרת לשלג לגלוש. גנרטור גיבוי מקל במיוחד באזורים כאלה. מי שמתכנן אתר בהרים צריך לבדוק גם את דרך הגישה בחורף, כדי שאפשר יהיה להגיע לטפל בתקלה.
בקתת אירוח או מגורי סוף שבוע
בקתה שמשמשת רק בסוף שבוע מאפשרת לתכנן קטן יותר, כי הצריכה מרוכזת בימים מעטים והסוללה נטענת בימי השבוע. בקתה מושכרת לאורחים דורשת יותר: מקרר, תאורה, חימום מים, מטען לטלפונים ולפעמים מזגן. כדאי לתכנן לפי תפוסה מלאה ולא לפי יום שקט, ולהסביר לאורחים את מגבלות החשמל. לבעלי מבני אירוח יש גם מדריך סולארי לצימרים.
שטח חקלאי: שאיבת מים וצרכים נוספים
בשטח חקלאי מרוחק נפוץ לחבר את הפאנלים למשאבת מים שפועלת בשעות היום, ולהשתמש במיכל מים כאגירה במקום בסוללה. פתרון כזה פשוט וזול יותר מסוללות, כי המים הם האנרגיה שנשמרת. צרכים נוספים הם גידור חשמלי, תאורת אבטחה ומחסן קירור קטן. חקלאי שמתכנן כמה שימושים רושם כל אחד בנפרד. מידע נוסף יש במדריך סולארי וחקלאות.
\n הארקה, הגנות וכבלים
במערכת Off-Grid זורם זרם ישר במתח גבוה מהפאנלים וזרם חזק מהסוללה, ולכן הכבלים, המפסקים וההארקה צריכים להיות מתוכננים נכון. מפסקי זרם ישר, הגנה מפני ברק והארקה תקינה הם חובה בטיחותית ולא תוספת. את העבודה מבצע חשמלאי מוסמך ולא מי שמרכיב ציוד לבד, גם אם הציוד נראה פשוט. סוללה בלי הגנה מפני קצר עלולה לגרום לשריפה. תיעוד של סכמת החיבורים שנשארת באתר חוסך זמן וטעויות בכל תקלה עתידית.
אישורים והיתרים: מה בודקים
מערכת מנותקת אינה עוברת הליך חיבור מול חברת החשמל, אבל זה לא אומר שאין שום דרישה. כדאי לברר מול הרשות המקומית והוועדה לתכנון ובנייה אם נדרש היתר או פטור למבנה ולמסגרת הפאנלים, במיוחד בשטח חקלאי או בקרקע שאינה מיועדת למגורים. מומלץ שחשמלאי מוסמך יבדוק את המערכת לפני הפעלה. אין להניח שהכול מותר רק כי אין חיבור לרשת. עדיף לקבל תשובה בכתב מהרשות המקומית ולשמור אותה, כדי שלא יתעוררו בעיות כשמשהו משתנה בשטח.
ביטוח וגניבה באתר מבודד
אתר מרוחק חשוף לגניבת פאנלים וסוללות, וגם לברק, שריפה ורוח. לפני ההתקנה כדאי לברר עם חברת הביטוח אם מערכת מנותקת נכללת ברכוש המבוטח ואילו נזקים מכוסים. אמצעים פשוטים מורידים סיכון: גידור, תאורה, סימון הציוד והצבת הסוללות בחדר נעול. יש הבדל בין בית מאוכלס לבקתה שעומדת ריקה רוב ימות השבוע, וחברת הביטוח צריכה לדעת על כך מראש.
תחזוקה שוטפת וניטור מרחוק
מערכת מנותקת דורשת יותר תשומת לב ממערכת מחוברת, כי אין רשת שתכסה כשיש תקלה. בודקים את מצב הסוללות, החיבורים, ניקיון הפאנלים ותקינות הבקר. ניטור מרחוק דרך הממיר או הבקר מאפשר לראות מצב טעינה גם כשלא נמצאים באתר, ולזהות ירידה בייצור לפני שהסוללה נגמרת. עקרונות התחזוקה הכלליים מפורטים במדריך התחזוקה.
\n טעויות נפוצות בתכנון מערכת מנותקת
הטעויות החוזרות הן תכנון לפי הקיץ ולא לפי החורף, ממיר קטן מדי למנועים, סוללה שנפרקת עד הסוף בכל לילה, צל שלא נבדק, וחיבור ציוד שלא נכלל ברשימה המקורית. טעות נוספת היא קניית רכיבים נפרדים בלי תאימות ביניהם. כדי להימנע מהן מתעדים את הצריכה האמיתית, בודקים צל בשעות שונות, ומקבלים הצעה שמפרטת כל רכיב ואת ההספק שלו. בדיקה פשוטה לפני חתימה היא לשאול איך המערכת מתנהגת בשבוע מעונן בדצמבר ואיך מוסיפים לה קיבולת בעתיד.
מתי עדיף להתחבר לרשת במקום להתנתק
לפעמים מתברר שחיבור לרשת, עם מערכת מחוברת ואגירה, זול ונוח יותר מבניית אי חשמלי. זה נכון כשהרשת קרובה, כשהצריכה גדולה או כשרוצים להשתמש בעודפים. מערכת מחוברת עם סוללה נותנת גם גיבוי בהפסקות חשמל, כפי שמפורט במדריך הגיבוי להפסקות חשמל. דניאל מלכה מ-DM Solar משווה בין שתי האפשרויות בכל הארץ. אפשר לעבור על עמוד השירותים או לפנות דרך צור קשר.