למה מערכת סולארית רגילה נכבית בהפסקת חשמל
מערכת סולארית רגילה מחוברת לרשת דרך ממיר שמסנכרן את החשמל שהפאנלים מייצרים עם החשמל שברשת. כשהרשת נופלת, הממיר מזהה זאת ומתנתק. הסיבה בטיחותית: עובדי חברת החשמל שמתקנים את התקלה מניחים שהקו מת. אילו מערכות סולאריות היו ממשיכות להזרים חשמל לקווים, הן היו מסכנות את מי שעובד עליהם. ההגנה הזו, שנקראת הגנה מפני פעולת אי (anti-islanding), מובנית בממירים שמחוברים לרשת. המשמעות המעשית: פאנלים בלבד, בלי רכיבים נוספים, לא יספקו לבית חשמל בזמן הפסקה, גם כשהשמש בשיאה. מי שמחזיק מערכת — או ששוקל מערכת סולארית ביתית — מתוך הנחה שהיא גם גיבוי, צריך לדעת את זה מראש.
מה צריך כדי לקבל גיבוי אמיתי
כדי שהבית ימשיך לקבל חשמל בזמן הפסקה נדרשים שלושה רכיבים שעובדים יחד. הראשון הוא סוללת אגירה, שמחזיקה אנרגיה לשעות שבהן אין שמש או שהרשת למטה. השני הוא ממיר שיודע לעבוד במצב גיבוי — ברוב המקרים ממיר היברידי שמנהל גם את הפאנלים וגם את הסוללה. השלישי הוא מנגנון ניתוק אוטומטי, שמפריד את הבית מהרשת ברגע שהיא נופלת ומאפשר למערכת להזין את הבית בבטחה בלי להחזיר חשמל לקו. לא כל סוללה ולא כל ממיר תומכים בגיבוי. יש מערכות אגירה שנועדו רק להזיז אנרגיה משעות היום לשעות הערב, והן נכבות בהפסקה בדיוק כמו הפאנלים. לפני שבוחרים, כדאי לקרוא את המדריך לסוללות אגירה ולשאול במפורש אם הדגם תומך במצב גיבוי.
גיבוי מלא או מעגלים חיוניים בלבד
ההחלטה הבאה היא מה בדיוק יעבוד בזמן הפסקה. בגיבוי מלא כל הבית ממשיך לעבוד, אבל אז הממיר והסוללה צריכים לעמוד בעומס של כל המכשירים יחד, כולל מזגנים, דוד חשמלי ותנור. הגישה הנפוצה יותר היא לוח חיוני: מפרידים בלוח החשמל את המעגלים החשובים — מקרר, תאורה, שקעים לתקשורת ולמחשב, משאבת מים, ולעיתים ציוד רפואי — ורק הם מגובים. כך הסוללה מחזיקה זמן רב יותר והעומס המרבי קטן. לפני התכנון עוברים עם המתקין על רשימת הצרכנים בבית ומחליטים מה באמת חייב לעבוד. זה שלב שלא כדאי לדלג עליו, כי הוא קובע את גודל הסוללה ואת הספק הממיר.
כמה זמן הגיבוי יחזיק
אין תשובה אחת. משך הגיבוי תלוי בקיבולת הסוללה, בכמה ממנה כבר נוצל לפני ההפסקה, בצריכה של המעגלים המגובים ובשעה שבה ההפסקה מתחילה. הפסקה בצהריים ביום שמשי שונה מאוד מהפסקה בלילה חורפי. במערכות שתומכות בכך, הפאנלים ממשיכים לטעון את הסוללה גם במהלך ההפסקה, כך שביום שמשי הבית יכול להחזיק זמן רב. בלילה הבית חי רק על מה שנאגר. יש מערכות שמאפשרות להגדיר רזרבה — חלק מהסוללה שלא נפרק בשימוש היומיומי ונשמר להפסקות. מי שגר ביישוב שבו הפסקות חשמל חוזרות, למשל ביישובים מרוחקים בנגב ובגליל, ירוויח מהגדרה כזו.
גנרטור, סוללה או שילוב
גנרטור מספק חשמל כל עוד יש דלק, אבל הוא רועש, דורש תחזוקה ואחסון דלק, ולא עולה מעצמו ברגע ההפסקה אלא אם מותקן מנגנון התנעה אוטומטי. סוללה שקטה, נכנסת לפעולה אוטומטית ונטענת מהשמש, אבל מוגבלת לקיבולת שלה. בבתים שבהם הפסקות ממושכות הן עניין חוזר, יש שמשלבים את שניהם. בכל מקרה, חיבור גנרטור לבית חייב לעבור דרך מפסק מעבר תקני שמונע החזרת חשמל לרשת. חיבור מאולתר מסוכן לעובדי הרשת ולבית עצמו, בדיוק מאותה סיבה שהממיר הסולארי מתנתק.
מה לשאול לפני שמוסיפים גיבוי למערכת קיימת
אם כבר יש על הגג מערכת סולארית, לא תמיד צריך להחליף הכול. השאלות הראשונות: האם הממיר הקיים תומך בחיבור סוללה, או שנדרש ממיר היברידי חדש? האם הוספת האגירה משפיעה על החיבור לרשת ועל המונה? אילו מעגלים יעברו ללוח החיוני, והאם לוח החשמל הקיים מאפשר את ההפרדה? כמה זמן לוקח המעבר מרשת לגיבוי, והאם יש מכשירים רגישים שייכבו בו? בקשו שכל אלה יופיעו בכתב, כך שתוכלו להשוות בין הצעות מחיר על בסיס זהה. דניאל מלכה מ-DM Solar בודק את המערכת הקיימת ואת לוח החשמל לפני שהוא ממליץ על פתרון גיבוי, כדי שההמלצה תתאים לבית ולא לקטלוג.