כמה קוט"ש מייצר קילוואט סולארי אחד בשנה בישראל?

בישראל כל קילוואט מותקן מייצר בממוצע כ-1,500 עד 1,800 קוט"ש בשנה, בהתאם לאזור, לכיוון הגג, לזווית ולהצללות. גג דרומי נקי מהצללות בדרום הארץ יהיה קרוב לקצה העליון של הטווח; גג מזרחי או מערבי במרכז או בצפון — קרוב לקצה התחתון.

האם גג שפונה מזרחה או מערבה מתאים למערכת סולארית?

כן. גג הפונה לדרום מפיק את התפוקה המקסימלית, אבל גג מזרחי או מערבי מאבד בדרך כלל רק כ-10% מהתפוקה. במקרים רבים פיצול הפאנלים בין מזרח למערב אפילו מתאים יותר לפרופיל צריכה ביתי, כי הייצור מתפרס על פני יותר שעות ביום.

מהי הזווית האופטימלית לפאנלים סולאריים בישראל?

לתפוקה שנתית מקסימלית מקובל להטות את הפאנלים דרומה בזווית של כ-25 עד 30 מעלות (לירושלים, למשל, כ-27 מעלות). זווית נמוכה יותר מעדיפה את הקיץ, זווית גבוהה יותר מעדיפה את החורף. על גג שטוח מתקינים קונסטרוקציה מוטה; על גג רעפים משתמשים בדרך כלל בשיפוע הקיים.

איך בודקים אם התפוקה שהבטיחו לי בהצעת המחיר ריאלית?

מחלקים את התפוקה השנתית המובטחת בהספק המערכת בקילוואט. אם התוצאה גבוהה מ-1,800 קוט"ש לקילוואט — במיוחד לגג שאינו דרומי או עם הצללות — לבקש הסבר או סימולציה מפורטת. סימולטור סולארי של משרד האנרגיה או תוכנת תכנון כמו SolarEdge Designer נותנים הערכה לפי המיקום המדויק.

כמה חשמל באמת מייצרת מערכת סולארית בישראל — תפוקה לפי אזור וכיוון גג

"המערכת תייצר לכם 16,000 קוט"ש בשנה" — נשמע מצוין, אבל מאיפה המספר הזה הגיע? התפוקה השנתית היא המדד שקובע את כל הכדאיות, והיא תלויה במקום שבו אתם גרים, בכיוון הגג ובזווית הפאנלים. הנה המספרים הריאליים לישראל ואיך משתמשים בהם.

המספר הבסיסי: 1,500–1,800 קוט"ש לכל קילוואט

בישראל, כל קילוואט מותקן מייצר בממוצע כ-1,500 עד 1,800 קוט"ש בשנה — מהמספרים הגבוהים בעולם המערבי. מערכת ביתית של 10 קילוואט תייצר לכן בערך 15,000–18,000 קוט"ש בשנה. איפה בדיוק בתוך הטווח אתם נופלים? זה תלוי בארבעה גורמים: אזור, כיוון, זווית והצללות.

אזור: הנגב והגולן בראש, אבל כולם מרוויחים

דרום הארץ ורמת הגולן נהנים מהקרינה הגבוהה ביותר, ולכן גג בבאר שבע, בדימונה או בערבה יתקרב לקצה העליון של הטווח. המרכז והגליל קרובים יותר לאמצע, וגם שם התפוקה גבוהה בהרבה מהמקובל באירופה. חשוב לזכור: חום קיצוני דווקא מוריד מעט את נצילות הפאנל, ולכן אזור עם שמיים בהירים וטמפרטורות מתונות — כמו הרי ירושלים — מפצה על קרינה מעט נמוכה יותר. בנגב, בגליל ובירושלים — DM Solar מתכננת לפי נתוני הקרינה של האזור הספציפי.

כיוון הגג: דרום מנצח, מזרח ומערב לא רחוקים

גג הפונה לדרום מפיק את התפוקה המקסימלית. גג מזרחי או מערבי מאבד בדרך כלל כ-10% בלבד — הפסד קטן בהרבה ממה שרוב האנשים חושבים. לגג צפוני ההפסד גדול משמעותית ובדרך כלל לא מומלץ. יתרון מפתיע לפיצול מזרח-מערב: הייצור מתפרס על פני יותר שעות ביום, מה שמתאים לצריכה ביתית ובמיוחד לשילוב עם סוללת אגירה.

זווית הפאנלים: 25–30 מעלות דרומה

לתפוקה שנתית מקסימלית מטים את הפאנלים דרומה בזווית של כ-25–30 מעלות (לירושלים, למשל, כ-27 מעלות). זווית נמוכה יותר מגדילה את הייצור בקיץ, זווית גבוהה יותר עוזרת בחורף. על גג שטוח מתקינים קונסטרוקציה מוטה עם מרווח בין השורות כדי שלא יצילו זו על זו; על גג רעפים משתמשים בשיפוע הקיים — ובדרך כלל הוא קרוב מספיק לאופטימום.

קיץ מול חורף: אותה מערכת, תפוקה כפולה

התפוקה השנתית מסתירה פערים עונתיים גדולים. ביום קיץ בהיר מערכת מייצרת יותר מפי שניים מיום חורף: בירושלים, למשל, כ-8.8 קוט"ש ליום לכל קילוואט בקיץ לעומת כ-3.8 בחורף. לכן חשבון החשמל של אוגוסט לא מייצג את השנה — וגם לא זה של ינואר. מי שמתכנן מערכת לפי חודש אחד יטעה בגודל. אפשר לראות את התמונה המלאה במאמר על מערכת 23 מול 30 קילוואט על הגג.

איך בודקים את ההבטחה שבהצעת המחיר?

חישוב פשוט: מחלקים את התפוקה השנתית שהובטחה בהספק המערכת. תוצאה של 1,600 קוט"ש לקילוואט לגג דרומי נקי היא סבירה; 1,900 לגג מערבי עם עץ מצל — לא. בקשו מהמתקין סימולציה לפי הכתובת (סימולטור סולארי של משרד האנרגיה או SolarEdge Designer), ובדקו שהוא הביא בחשבון הצללות מארובות, דודי שמש ובניינים סמוכים. אחרי ההתקנה, ניטור פאנל-פאנל מאפשר להשוות בפועל בין ההבטחה לתפוקה. דניאל מלכה מ-DM Solar נותן ללקוחותיו הערכת תפוקה לפי כיוון, זווית ואזור לפני כל הצעת מחיר — כך שהמספר בהצעה הוא מספר שאפשר לבדוק, לא סיסמה. עוד על השוואת הצעות מחיר.